מאחורי השתיקה הגברית

אפשר לדמיין שיחה זוגית כך: היא מנסה להסביר לו מה מפריע לה. בהתחלה הוא עונה. אחר כך המשפטים שלו מתקצרים. הוא מפסיק לשאול שאלות, מביט הצדה, ולבסוף שותק.

מבחינתה, המסר ברור: הוא אינו מעוניין בשיחה. אולי לא אכפת לו מספיק. אולי הוא כבר החליט שהיא מגזימה. ככל שהוא נסגר, היא מנסה חזק יותר להגיע אליו. היא חוזרת על הדברים, מחדדת, שואלת מדוע הוא שוב בורח. השתיקה שלו נראית כמו אדישות, אבל מה עובר עליו בזמן שהוא נסגר, היא לא יודעת.

היום אני רוצה להתעכב על הפער הזה. כשאנחנו הגברים שותקים, זה לא תמיד אומר שאנחנו לא מרגישים. לפעמים השיחה נוגעת בנו, אבל מה שעובר עלינו אינו ברור לאדם שמולנו. בת הזוג רואה שאנחנו מפסיקים לענות, ולא בהכרח יודעת למה.

את הקשר בין מה שאנשים מרגישים לבין מה שהם מבטאים ביקשו לבחון קארינה לאו ועמיתיה מאוניברסיטת יוטה. במאמר שהתפרסם ברשת ב-2020 ובכתב העת Journal of Family Psychology ב-2021, הם בדקו איך החוויה הרגשית והביטוי שלה קשורים ללחץ להשיג שינוי ביחסים ולנטייה לסגת מהשיחה.

במחקר השתתפו 59 זוגות נשואים, שניהלו שתי שיחות מצולמות בנות 10 דקות על נושאים שמטרידים אותם ביחסים. אחרי כל שיחה דיווחו המשתתפים עד כמה הרגישו טוב או רע. צוותי מעריכים צפו בהקלטות ותיעדו את הביטוי הרגשי ואת ההתנהגות. כך יכלו החוקרים להשוות בין מה שהמשתתפים סיפרו שהרגישו לבין מה שהראו בזמן השיחה.

הפער שמתגלה

החוקרים מצאו שגברים נטו להתרחק יותר מהשיחה כשהם דיווחו שהרגישו רע יותר, אבל הראו פחות רגש שלילי כלפי חוץ. כלומר, ההתרחקות לא בהכרח העידה שהשיחה לא נגעה בהם. גבר יכול להיראות מרוחק, ובאותו זמן לחוות קושי שהוא אינו מבטא בבירור.

חשוב להתייחס כאן להרגשה ולביטוי שלה יחד. כשהחוקרים בדקו רק אם גברים שהרגישו רע יותר גם נסוגו יותר, כמעט שלא נמצא קשר. הקשר התגלה כשבחנו גם כמה רגש שלילי הגבר הראה. לכן הממצא אינו אומר שככל שלגבר קשה יותר, הוא בהכרח נסגר יותר.

עכשיו, תנו לי לסייג. החוקרים בדקו נסיגה מהשיחה, שכללה הימנעות והסתגרות, ולא שתיקה בלבד. הממצא אינו מוכיח שגבר שנסגר מוצף או שהוא מנסה להרגיע את עצמו. המחקר גם לא זיהה רגש מסוים שמסביר את הנסיגה. הדיווח ששימש לניתוח הבחין בין חוויה חיובית לשלילית, ולא בין פחד, בושה, עצב או תסכול. לכן אי אפשר לדעת ממנו מה בדיוק מרגיש גבר מסוים ולמה הוא מתרחק.

שני אנשים

לאו ועמיתיה (2021) מציעים הסבר אפשרי למה שקורה בין בני הזוג. כשבת הזוג מנסה להעביר עד כמה משהו מפריע לה, תגובה רגשית מועטה מצדו עלולה להיראות כאילו הוא אינו לוקח את העניין ברצינות. היא עשויה ללחוץ יותר כדי לקבל מענה. הוא, מצדו, עשוי להגיב לביטוי השלילי החזק שלה בהתרחקות נוספת, אולי בניסיון להפחית את המתח בשיחה. לפי ההסבר הזה, ההתרחקות שלו עלולה לגרום לה ללחוץ עוד יותר, והלחץ שלה עלול להתלוות להתרחקות נוספת שלו.

החוקרים לא בדקו מה כל אחד חשב שהאחר מרגיש, או איך התגובות התפתחו רגע אחר רגע. לכן זהו הסבר שהם מציעים לממצאים, ולא תהליך שהמחקר הוכיח. הוא מציע להסתכל על התגובות של שניהם ועל מה שקורה ביניהם, ולא רק על הגבר שמתרחק.

מה כן אפשר לקחת מכאן? שלא כדאי למהר להסיק שלגבר לא אכפת רק כי הוא נסגר. ההתרחקות שלו עשויה להתלוות לקושי שאינו מקבל ביטוי ברור. אבל גם בת הזוג אינה יכולה לדעת מה הוא מרגיש בלי שיסביר משהו על מצבו. ייתכן שלו קשה לבטא את עצמו, ובאותו זמן היא מרגישה שהקושי שלה אינו מקבל מענה. ההכרה בקושי שלו אינה מבטלת את הקושי שלה.

לתת לרגש מילים

על סמך הממצאים שלהם, לאו ועמיתיה (2021) מציעים למטפלים לעזור לבני הזוג לבטא את מה שהם מרגישים. מי שנוטה לסגת יכול לקבל עזרה לומר מה קשה לו. מי שנוטה ללחוץ יכול לקבל עזרה להסביר מה מפריע לו ומה הוא מבקש לשנות, עם פחות האשמה ועוינות. אלה כיוונים שהחוקרים מציעים, ולא דרכי טיפול שהמחקר עצמו בדק.

ביומיום, גבר שמרגיש שהוא נסגר יכול להתחיל בלומר משהו על הקושי שלו, גם אם הוא עדיין לא יודע להסביר אותו עד הסוף. למשל, אם זה מתאר את מצבו: "קשה לי עכשיו ואני לא מצליח להסביר מה עובר עליי. אבל השיחה הזאת חשובה לי, ואני רוצה להבין מה מפריע לך". זה לא פותר את המחלוקת, אבל נותן לבת הזוג הסבר שלא היה לה כשפשוט הפסיק לענות. אחר כך הוא עדיין צריך להקשיב למה שהיא אומרת ולהתייחס אליו.

וכאן אפשר לחזור לשיחה שבפתיחה. היא רוצה שיבין מה מפריע לה, והוא אולי מתקשה לומר מה קורה לו. יש מקום לקושי של שניהם, אבל אף אחד מהם לא יכול לצפות שהאחר יבין אותו בלי עזרה. היא לא אמורה לנחש מה מסתתר מאחורי ההסתגרות שלו, והוא לא חייב למצוא מיד הסבר מושלם. הוא יכול להתחיל במה שהוא כבר יודע לומר. השתיקה שלו אינה מוכיחה שלא אכפת לו, אבל היא גם לא יכולה להסביר במקומו מה כן עובר עליו.

מקור

Leo, K., Crenshaw, A. O., Hogan, J. N., Bourne, S. V., Baucom, K. J. W., & Baucom, B. R. W. (2021). A replication and extension of the interpersonal process model of demand/withdraw behavior: Incorporating subjective emotional experience. Journal of Family Psychology, 35(4), 534-545.