לפני שבוחרים שיטה לטיפול זוגי: מה 40 מחקרים אומרים באמת

זוג מחליט ללכת לטיפול זוגי. היא כבר קראה על EFT, חבר שלו המליץ על גוטמן, ובאתר של מטפלת אחרת כתוב אימאגו. לפני שהם בכלל מתחילים, הם כבר תקועים בשאלה איזו שיטה לבחור.

סקירה שפורסמה ב-14 באוגוסט 2026 בכתב העת Journal of Marital and Family Therapy ניסתה לענות בדיוק על השאלה הזו. התשובה שלה לא בוחרת מנצחת. בעיניי, יש בזה גם משהו מרגיע.

מה בדקו

צוות חוקרים בראשות Jeffrey B. Jackson חזר על בדיקה שנעשתה ב-1998. אז החוקרים דירגו את שיטות הטיפול הזוגי לפי כמה חזקה ההוכחה שהן עובדות. הצוות השתמש באותם כללי דירוג ובדק מחקרים ישנים וחדשים.

הכללים האלה מחמירים. כדי ששיטה תקבל את הדירוג הגבוה ביותר, צריך לפחות 2 ניסויים מבוקרים שבהם הזוגות מחולקים באקראי. בכל קבוצה צריכים להיות לפחות 25 זוגות, והתוצאות צריכות להופיע גם במחקר של צוות שלא פיתח את השיטה.

בסוף נכללו בסקירה 40 מחקרים. היא בדקה טיפול בזוגות שהגיעו בגלל מצוקה בזוגיות עצמה. מחקרים על זוגות שבהם אחד מבני הזוג מתמודד עם דיכאון, מחלה או טראומה לא נכנסו.

מה מצאו

אף שיטה לא קיבלה את הדירוג הגבוה ביותר. אף אחת.

7 שיטות קיבלו תמיכה בינונית:

טיפול זוגי התנהגותי

טיפול זוגי קוגניטיבי התנהגותי

EFT, טיפול זוגי ממוקד רגש

השיטה של גוטמן

טיפול זוגי התנהגותי אינטגרטיבי

טיפול זוגי ממוקד תובנה, שמגיע מהגישה הפסיכודינמית

טיפול זוגי אסטרטגי

5 שיטות קיבלו תמיכה חלשה: אימאגו, יחסי אובייקט, העשרת יחסים, טיפול ממוקד פתרונות וטיפול מערכתי.

ויש שיטות נפוצות מאוד שכמעט לא נבדקו בכלל בצורה הזו, כמו הגישה של בואן, IFS וטיפול נרטיבי.

למה זה לא אומר שטיפול זוגי לא עובד

זה החלק שהכי חשוב לי להבהיר. החוקרים לא טוענים שטיפול זוגי לא עוזר. הם מזכירים שסקירות קודמות מצאו שטיפול זוגי מביא לשיפור משמעותי אצל רוב הזוגות במצוקה, בערך 60 עד 70 אחוז מהם. גם 12 סקירות שמאחדות תוצאות של מחקרים רבים מצאו שזוגות בטיפול משתפרים יותר מזוגות שלא קיבלו טיפול. סקירה קודמת שסיכמה כמה מהן מצאה השפעה ממוצעת גדולה.

אז מה הבעיה? הבעיה היא בגודל המחקרים. ברוב הניסויים היו 15 זוגות או פחות בכל קבוצה. עם מספר כזה קשה לדעת אם תוצאה היא אמיתית או מקרית, ולפעמים היא גם נראית גדולה יותר ממה שהיא באמת. בנוסף, כמעט אף שיטה לא נבדקה שוב על ידי צוות עצמאי.

למשל EFT. באתר של האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה קלינית היא מופיעה כשיטה עם תמיכה חזקה. אבל רוב המחקרים שם עסקו בזוגות עם מצב נוסף, כמו דיכאון או סרטן. בסקירה הזו נשארו 6 ניסויים על מצוקה זוגית בלבד, ובאף אחד מהם לא היו 25 זוגות בקבוצה. בגדול שבהם היו 15 זוגות בקבוצה. ובדומה לגוטמן, EFT הושוותה בעיקר לזוגות שלא קיבלו טיפול בכלל, ולא לשיטות אחרות.

בטיפול הזוגי ההתנהגותי קרה דבר דומה. ב-1998 הוא קיבל את הדירוג הגבוה, אבל נראה שהבדיקה אז לא הקפידה על דרישת 25 הזוגות. כשמקפידים עליה, גם הוא יורד לתמיכה בינונית.

החוקרים עצמם כותבים שהממצא הזה עלול לעורר מחלוקת. הם גם מציעים דרך בדיקה חדשה, שמאחדת מחקרים קטנים לתמונה אחת גדולה ובודקת גם שיפור שמורגש בחיים עצמם. לדעתם, השיטות שנחקרו הכי הרבה עשויות לקבל בה דירוג חזק יותר.

כולם ניצחו?

עוד ממצא שחשוב לי. כשהשוו שיטות זו לזו, לרוב לא נמצא יתרון עקבי לאחת מהן. לפעמים שיטה אחת הייתה טובה יותר בסוף הטיפול, אבל אחרי כמה חודשים ההבדל הרבה פעמים נעלם.

החוקרים מציעים הסבר אפשרי: אולי הקשר עם המטפל, המעורבות והתקווה של בני הזוג חשובים יותר משם השיטה. הם לא בדקו את ההסבר הזה בסקירה. ייתכן גם שהבדלים אמיתיים בין השיטות לא זוהו בגלל המחקרים הקטנים.

מה אני לוקח מזה

השאלה איזו שיטה פחות חשובה ממה שנדמה. בסקירה הזו לא נמצאה שיטה אחת שהוכיחה שהיא עדיפה על כל האחרות. סקירות קודמות מצאו שטיפול זוגי עוזר לזוגות רבים. אז במקום להתעכב על השם של השיטה, כדאי לשאול אם יש כאן אדם שאפשר לסמוך עליו ולעבוד איתו.

גם לגבר שמגיע לטיפול זוגי צריך להיות מקום בחדר. הרבה גברים מגיעים לטיפול זוגי אחרי שבת הזוג ביקשה, לפעמים אחרי זמן ארוך. הרבה מהם בטוחים מראש שהם יצאו האשמים. אני חושב שהרגע שבו הוא מרגיש שמקשיבים גם לו חשוב לא פחות מהשם שעל הדלת. זו מחשבה שלי על החדר הטיפולי, לא ממצא שנבדק בסקירה.

גם לפני הטיפול הזוגי יש מה לעשות. יש גברים שנכנסים לטיפול זוגי בלי שאי פעם דיברו על עצמם, על מה שהם מרגישים ומה הם צריכים. לפעמים שיחה עם גברים אחרים, או מקום שבו הוא מדבר רק בשם עצמו, עוזרת לו להגיע לחדר הזוגי עם יותר מילים.

ואם את מחפשת טיפול בשבילכם, או בשבילו: אל תיתקעי על השם של השיטה. שאלי את המטפל איך הוא עובד, תבדקו איך שניכם מרגישים אחרי כמה פגישות, ותנו משקל גם למה שהוא אומר. תבדקו יחד אם גם הוא מרגיש שיש לו מקום בחדר.

המקור: Jackson, J. B., Codecá, L., Miller, R. B., Simpson, J. E., O'Leary, A. M., and Renner, S. M. (2026). Empirically supported couple therapy models for couple relationship distress: A replication and update. Journal of Marital and Family Therapy, 52(4). https://doi.org/10.1111/jmft.70162