top of page
  • Writer's pictureגיא גרימלנד

הנערים שלנו יכולים לצמוח ולהפוך לגברים אחרים, אם רק נתמקד בהם

יש 3 דברים שאני רוצה שתיקחו מהטקסט היום




1. שבוע הנערה הנפלא מחדד בעיני את הצורך להביא לחברה הישראלית גם את שבוע הנער.

2. דמיינו את החברה הישראלית כשמיליוני הגברים כאן יצליחו לדבר מהלב, בפגיעות, לא יהססו להודות בחולשות. איך זה ישפיע על האלימות כאן. על היחסים בתוך המשפחות.

3. כל זה יכול להיות אם נלמד את הנערים שלנו איך להתייחס לנשים, איך לבטא כעסים, ואיך לאפשר להם להרגיש טוב, גם כשהם לא תמיד: חזקים או מצליחים.

השבוע אני רוצה להקדיש את הטקסט בניוזלטר, לשבוע הנערה. למי שלא מכיר, שבוע הנערה הישראלית מפגיש עשרות אלפי נערות ונערים עם מאות נשים מובילות ומעוררות השראה, ממגוון תחומי עיסוק ומקצועות, במטרה להמחיש לבנות ובני הנוער בישראל שנשים יכולות לעשות הכל. הפיד שלי בפייסבוק התמלא בפוסטים מרגשים של המון נשים ידידות שלי, שבאו להראות שאם את נערה- העתיד שלך יכול להיות מבטיח. נפלא. ממש.

אבל אז, טלפון אחד מחבר טוב גרם לי לחשוב. הוא אמר שכל הפרסומים גרמו לו לחשוב מה היה קורה לישראל - אם גם היה מתקיים שבוע הנער. הרעיון נבט בו בעקבות שיח שהוא נחשף אליו עם בנו וחבריו. הם דיברו על מכבי חיפה וההצלחה שלהם השנה, ואז אחד הבנים אמר שהוא לא יכול להתחבר כל כך להצלחה של מכבי חיפה, כי משחק שם עומר אצילי, וההתנהגות שלו כלפי נשים, מפריעה לו. החבר שמח לשמוע את זה, ומיד הרים אלי טלפון.

התרגשתי מהסיפור, ובעיקר התחילו לעלות אצלי מיצי הגירה איך אפשר שבעתיד נוכל למצוא מקום גם לשבוע הנער הישראלי. בחלומי- אני רואה אלפי מעגלי שיח של נערים בכל בתי הספר בישראל, מדברים בשבוע הזה על נושאים כמו: פגיעות, היכולת להפגין חולשה, מיניות, רגשות ובעיקר מביאים שיח מהלב.

ברשותכם, אני רוצה להעתיק לכאן טקסט שכתב גלעד רביד משנת 2021, שאני מאוד מתחבר. מקור: https://bit.ly/3W4IFqC

"השבוע מתקיים שבוע הנערה הישראלית של עמותת שוות בו נשות קריירה מכל תחומי העיסוק מגיעות לבתי ספר לשוחח עם נערות ולהעצים אותן...

מצאתי את עצמי מקנא בסולידריות הנשית והכנתי ויזואל משל עצמי. שבוע הנערה הוא יוזמה מקסימה ואין בפעולה זו להוריד מחשיבותה ולו במקצת אלא רק להדהד אותה. שאני הייתי נער בבית הספר אף גורם רשמי לא שוחח איתי על גבריות.

המשמעות של "להיות גבר" בחברה הישראלית התעצבה כתוצאה מתפיסות חברתיות חיצוניות ולא מדמות בוגר משמעותי. לשחק כדורגל, לשרת בקרבי, להתחיל עם בנות. כתוצאה מכך חשיפה לייצוגים של גבריות מתבצעת בעיקר דרך המדיה. תכניות ריאליטי משקפות כיצד יש להתייחס לנשים, בין אם זה על האי ב"השרדות" או במרחב הציבורי.

תגובות פוגעניות בטיקטוק מחזקות לגיטימציה לכתיבת תגובות נוספות בדפים אחרים בשל הטיית חשיפה בפיד של נערים. מיניות מעוותת נרכשת מפורנו בו צופים כבר בגילאי 12-13 דרכו נרמז שכוחניות פיזית היא ברירת המחדל בביטוי תשוקה מינית. אולי אם יהיה גם "שבוע הנער הישראלי" פחות נשים יצטרכו לשמור על המשקאות שלהן?

גבריות לא באה לידי ביטוי רק ביחס לנשים, משמעויות שונות לגבריות משפיעות על הדרך שבה אנו פועלים בעולם. להיות תמיד חזק, לא לבכות, לא להגיד שקשה או לבקש עזרה. למרבה האירוניה, באופן אישי ככל שנהייתי יותר בטוח בגבריות שלי כך למדתי לחשוב על הרגשות שלי וגם לשתף אותן.

למה אני כועס עכשיו? מה היה הטריגר שהקפיץ אותי? מה מרגיש לי כמו עצב חשוף שפגע בי כל כך? תהליכי מטא-חשיבה כה משמעותיים להתפתחות אישית ותהליכי צמיחה שנאלצתי להבין בעצמי.

בפיד שלי נמצאים גם המון גברים מעוררי השראה שמשלבים קריירה עם אבהות, משתפים ברגשות ופחדים ומייצגים גבריות אמפתית.

כמו בשבוע הנערה, יש לנערים הרבה מה ללמוד גם מהם על גבריות חיובית ובריאה. לפי דעתי במפגש עם דמות בוגר משמעותי שכזה טמון פוטנציאל להשפיע על החברה הישראלית באופן משמעותי וראוי לא פחות. והיגדת לבנך גבריות ישראלית מעצימה".

עד כאן הטקסט של גלעד.

נסו לרגע לתהות: מה קורה לחברה הישראלית כשרוב מוחלט של הגברים כאן במדינה, לומדים מילדות, בואכה נערותם ועד לבגרותם - להחביא את הרגשות. לשאת על הכתפיים שלה את מעמסת החיים בלי לפרוק ולשתף. איזו חברה ישראלית נוצרת כאן. יש מצב שלא מעט מהתנהגויות של גברים רבים, ניתן להסביר דרך הפריזמה שציינתי.

מיכאל קרן כתב בבלוג בהארץ https://bit.ly/3iYD3zk את הדברים הבאים:

"למרות שמחקרים מצביעים על כך שנשים וגברים חווים רגשות באופן דומה, מבחינה תרבותית־חברתית, נשים פחות מתורגלות בהשתקה של רגשות.

זה לא שהן לא מקבלות מסרים כאלו בכלל, הן כן, והן מקבלות גם שלל מסרים אחרים גרועים לא פחות - אך בהתאם, הן לומדות לנהל חיים יחסית בריאים עם עולמן הרגשי, ובנוסף הן לומדות לבקש עזרה כשהן זקוקות לה.

אצל גברים היכולת להחביא מצוקה היא כמעט תנאי סף להשתלבות חברתית. זה מתחיל בגן ובבית הספר היסודי, עם הסתרת בכי למשל, וממשיך בגילי חטיבת ביניים והלאה סביב הומור סרקסטי ומחודד במקרה הטוב או הנכונות ללכת מכות במקרה הרע. גברים גם לומדים שהם אמורים להסתדר בכוחות עצמם ושבקשת עזרה היא עדות לחולשה".

שבוע הנער יכול להיות הזדמנות מצוינת לתיקון החברה הישראלית. לתקן מבפנים את הגברים הישראלים.

מי ירגיש בכך? כולנו. בכביש. באלימות. הילדים ובנות הזוג שלנו יחוו מודל גבריות אחר. מיליוני משפחות יחושו בהבדל.

אם הטקסט הזה נוגע בכם, דברו איתי? אשמח לדסקס, ולראות איך אפשר להתקדם עם החזון המרגש הזה.


2 views0 comments

Comments


bottom of page