אתמול ראיינתי אחד את היזמים הנחמדים והמוכרים בסצינת הסטארטאפים לפודקאסט חדש אישי שאני מרים (פרטים בקרוב), ושוחחנו על אחד הנושאים הפחות מדוברים בסצינת הסטארט-אפים הישראלית - האתגר הנפשי שכרוך במסע היזמות.
כולם אומרים שלהיות בסטארט-אפ זה "רכבת הרים רגשית", ואין ספק שכשאתה רושם ביום אחד הצלחה וביום שני חווה כישלון, זה יוצר מצב שהמטוטלת הנפשית שלך נעה מהר מאוד מלמעלה למטה.
אבל יש עוד גורם ששנינו הסכמנו קיים משפיע על היזמים והוא מאוד נוכח בשיח ובתרבות הישראלית: המאצ'יות שמתעצמת בתקופת הצבא. כשאתה בשמונה אחד או 8200 ולוקח חלק בפעילות סייבר חשובה, או מוביל מארב משמעותי עם כוח בלבנון, אתה עומד מול משימות ואתגרים סופר מורכבים וקשוחים, שמחייבים אותך להתבגר ולהפגין כוח, שליטה, עוצמה ונחישות. בוודאי אם אתה מפקד.
לא מעט יזמים טכנולוגיים ישראלים עברו את החוויות האלה בשירותם הצבאי, ולצד החיוביות שבעניין, החישול, ופיתוח התובנה שאתה מסוגל להתמודד עם אתגרים לא פשוטים, זה גם משאיר צלקות, ובעיקר מוביל לכך שאתה מסנן החוצה את היכולת לשדר פגיעות.
זה נשמע הגיוני שלא תשדר פגיעות מול החיילים שלך בצבא, אבל לאחר מכן אחר כך באזרחות? תחשבו מה זה עושה ליזם, שבכל רגע נתון צריך להפגין שהוא בשליטה. לכלוא את הרגש, להראות לעובדים שהספינה משייטת בביטחה.
לכולנו יש רגעים לא פשוטים, שבא לנו לאורר את הנפש. להתפרק. לתת לרגש לצאת החוצה ולהודות שנכשלנו ואנחנו מבואסים רצח. אבל לא תמצאו כמעט דוגמאות להפגנת פגיעות כזאת אצל יזמים טכנולוגיים ומנכ"לים של חברות סטארט-אפ, כי הם מבינים שהעיניים נשואות אליהם, להיות סלע צוק איתן.
אני זוכר שבמעגל גברים שאלו אותי מה אני חש לגבי אבא שלי, והתשובה הכי מהירה שנתתי, מהבטן, היא שעוד מהילדות אני זוכר אותו כסלע יצוק איתן. כמי שמשמש כגב כלכלי ורגשי של המשפחה. להיות יזם או מנכ"ל שנמצא בכל רגע נתון אך ורק בנקודה שאתה לא משדר פגיעות או חולשה, שורט אותך, אם אתה לא מוצא את המקומות הנכונים לשחרר קצת את המתח והחרדה.
יש כאלו שיתייעצו עם בת הזוג, יש כאלה שיעשו ספורט ואחרים ילכו לפסיכולוג. אבל הרוב לא יתנו תשומת לב ומודעות לנושא הזה, וכפועל יוצא, עשויים לסבול מהשמנה, דיכדוך, מחסור בשינה, זעם מבלי להבין מה המקור והסיבה.
יזמים ומנכ"לים של חברות סטארט-אפ הם הלידרים של החברות שלהם, ואפשר להניח שגם בסיליקון ואלי, המנכ"לים בוחרים שלא להפגין רגשות של חולשה ולחשוף פגיעות. אבל אצלנו המאצ'יות הישראלית שמתעצמת בשירות הצבאי, מוסיפה על כך.
אין פתרון ואין לי תרופת פלא, מלבד להזכיר לי, לכם הגברים, שבין אם אתה לידרים טכנולוגיים, או משמשים בתפקידים ניהוליים שבהם אחרים נושאים אליכם עיניים, תנו תשומת לב ומודעות לכך שיש מחיר לכך שאתם לא משדרים פגיעות, ונסו לבחון באמת האם זה כל כך נורא להפגין חולשה ופגיעות, גם מול עובדים וכפיפים. בעיני האותנטיות יותר חשובה כיום מהכל.
מונדיאל וסרטון מה רוצים גברים עשירים
עוד רגע נפתח המונדיאל בקטאר ויש לי תחושה שאנחנו צפויים לראות מבול של סרטונים מהסוג שאני מצרף כאן. תגידו, בכנות: לא נמאס כבר מבדיחות הקרש האלו שנוגעות בנרטיב של גברים מול נשים וצפייה בכדורגל? לי אישית לגמרי. ואם מוסיפים את סרטון של הבחורה שמלמדת נשים איך להתנהג עם גברים עשירים, אז בכלל בא לי להקיא.
Comments