אחת הנקודות שהדהדה יותר מכל בחדר במפגש הראשון של מעגל הגברים שאני מנחה היא המתח בין הציפיה מהאבות להיות אב טוב, מעמיק, מחובר להורות, לבין הציפיה להיות גבר שמפרנס ומחזיק בעול הכלכלי, יחד עם הרצון לייצר קריירה משמעותית.
פעם הדיכטומיה בין הורות לעבודה היתה קלה, בטח בעידן הבייבי בומרס. זה היה ברור: האבא מחזיק במשרה מלאה והאם במשרה חלקית + מטלות הבית + גידול ההורים. החלוקה הזאת מתערערת לחלוטין ככל שדורות ה-Y וה-Z נכנסים למעגל ההורות.
אני שומע יותר אבות אומרים שהם קצו בסגנון ההורות שהם חוו כילדים. שהם רוצים לקחת חלק יותר משמעותי ולבלות יותר זמן עם הילדים, וגם קצת לעצמם.
איך אנחנו בתור שוק עבודה מודרני מאפשרים להם את זה, זאת שאלת מיליון דולר. האם אנחנו מכירים בצורך של אבות רבים להתחבר יותר עמוק לאבהות שלהם, זאת השאלה. האם אנחנו כמעסיקים מבינים שמשהו בדור הזה השתנה, זאת השאלה.
ההכרה שקיים צורך כפול אצל אבות וגברים רבים, זהו השלב הראשון . מי צריך להכיר בכך? האבות עצמם מן הסתם כבר שם. הם מעוניינים בך. במפגש במעגל הגברים שמעתי את הציפיה הזאת לא מאחד. שוב ושוב, רבים מהם אומרים בתסכול, באנחה, ביאוש קל, שיש להם את הצורך הזה, וזאת גם הציפיה מהם. מבנות הזוג והנשים.
האם המעסיקים כיום מכירים בכך? האם יש פחות הרמות גבה כשאבא יוצא ב-4 אחהצ לבית ממקום העבודה? אין לי תשובות אלא יותר הצפת הנושא למודעות ציבורית.
מהצד של הנשים, מתרחשת היום תופעה די דומה. נשים רבות מעוניינות לפתח קריירה לצד ההורות, וזה מתיש ומעייף לעמוד במירוץ העכברים הזה. גם הן סובלות מאוד.
קשה לשני הצדדים: בין אם אתה אבא שפעם השקיע כל הזמן בעבודה והיום רוצה להיות יותר אבא מחובר לילדים, ובין אם את אמא שלאחר הלידות עשתה pause לקריירה, ועכשיו רוצה גם היא לממש את עצמה.
אולי, רק אולי, אם נשדר לגברים והאבות שזה בסדר להיות אבא משמעותי בדומה לשאיפה להתקדם לתפקיד טוב יותר בקריירה, נצליח לשחרר מהם את הלחץ הקשוח הזה להיות מעולה גם בבית וגם בעבודה.
ומהצד שלנו האבות, אולי גם שווה שנלמד לשחרר, ולהבין שבניהול נכון של הזמן, אפשר להוריד הרבה מהלחץ בעבודה, כדי להיות האבא שתמיד חלמת, במקום הורה שחוק.
Comments